משכנות שאננים, הבית הראשון שנבנה בירושלים המודרנית מחוץ לחומות העיר העתיקה, הפך זה מכבר לסמלה של ירושלים המתחדשת. ב- 1860, ביוזמתו של השר משה מונטיפיורי אשר אהב את ירושלים והשתמש בכספי עזבונו של יהודה טורא שהופקדו בידיו, הוקם מבנה המגורים המפורסם – חציו לספרדים וחציו לאשכנזים.

 

הקרן לירושלים נכנסה לנעליים היסטוריות גדולות כאשר החליטה, בשנת 1973, לשפץ את המבנה שעמד נטוש משך 19 שנותיה של העיר המחולקת ולהסב אותו לבית הארחה ולמרכז תרבות בינלאומי שבו יתארחו אנשי רוח מכל רחבי העולם. ואכן, משך 25 שנה, אנשים יוצרים מכל העולם התאכסנו במשכנות שאננים והוסיפו צבע ללחייה של ירושלים: מסול בלו ואייזיק שטרן ועד לסימון דבבואר וארתור רובינשטיין – כל אלו ועוד רבים וגדולים אחרים התגוררו במשכנות ויצרו איש איש בתחומו.

 

בשנת 2001, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה וביום הולדתו ה- 90 של טדי קולק, פתחה הקרן לירושלים את משכנות שאננים בפעם השלישית, לאחר שיפוצים שהביאו את המבנה הישן אל המאה ה- 21. למקום נוספו אודיטוריום, חדרי ישיבות, גלריה וחללים רבים נוספים אשר אפשרו למקום לגדול ולהרחיב את תחומי פעילותו.

 

היום משכנות שאננים הוא אחת מפנינותיה היקרות של ירושלים: אל מול נוף חומות העיר העתיקה מתארחים במקום אנשי הגות ורוח, אנשי דת ומדע, אמנים ויוצרים המקיימים בירושלים את הפסוק "כי מציון תצא תורה". מרכז הכנסים ע"ש קונרד אדנאואר ומרכז האתיקה הפועלים במקום משמשים למפגשים בינלאומיים במגוון רחב של נושאים ומביאים אל ירושלים את רוח הדיאלוג, הסובלנות והפלורליזם.

 

הקרן לירושלים גאה להיות שותפה להיסטוריה של ירושלים המתחדשת ורואה למשכנות שאננים תפקיד היסטורי של חיזוק ירושלים כעיר בינלאומית, תרבותית ומודרנית שיש בה מקום לכולם.

 

 

רות חשין

 

נשיאת הקרן לירושלים

ויו"ר משכנות שאננים