מנועים דוממים: על חופש הביטוי באמנות
במסגרת פסטיבל מנופים – פסטיבל אמנות עכשווית בירושלים
יום ראשון, 18.10.15
16:30-19:30
אודיטוריום דה בוטון, משכנות שאננים
השיח הציבורי בישראל סער לאחרונה בניסיונות להגדיר מהו חופש הביטוי היצירתי ומהם גבולותיו. אחת מן התביעות שנשמעו היא הדרישה מן האמנים ׳להתיישר׳; דהיינו, להפעיל צנזורה עצמית ולא לחרוג מהתבניות המקובלות על פי הממשל הנוכחי.
מן הקצה השני – ייתכן והדיכוי הנבזי ביותר הוא דווקא זה המסתתר בהתנהלות התמימה והיומיומית ביותר של האמן; במקרים בהם יוצרים נמנעים בעצמם מלהתבטא, מלערער מוסכמות – מחשש שתדמיתם תיפגע, או שיתקבעו בתודעת הציבור כבעלי השקפה מסוימת.
בכנס נבחן את תנועתה המעגלית של ההימנעות – מן האישי אל הציבורי וההפך. האמנם אנו נמנעים מלעסוק בנושאים מסוימים, ומדוע? האם צריך להימנע? נשאל על תפקיד האמן בחברה, על ביטויים שחוקים כגון: "פגיעה ברגשות הציבור", "הדברים הוצאו מהקשרם", המופיעים תכופות בשיח התקשורתי, ונתבונן באופן שבו שדה האמנות מגיב ומבטא סוגיות אלה.
משתתפים לפי סדר הא'-ב':
יאיר גרבוז – צייר, מורה לאמנות, סופר ואיש תקשורת וסאטירה
חופש הביטוי ככלי הכרחי וראשי במעשה היצירה, ויצירת האמנות ככלי לחנך בעזרתו לחופש הביטוי.
אלון מזרחי – בלוגר, אושיית פייסבוק ונונקומפורמיסט מקצועי
אתה יחיד, הם רבים: למה אלוהים, המדינה והמוסדות לא אוהבים שאנחנו מדברים חופשי
פורת סלומון– אמן, מנהל 'פרדס' בית הספר הגבוה לאמנות בגבעת וושינגטון.
אין לך כל שיח ושיח שאין לו מלאך שאומר לו 'גדל'- מי מצמיח את השיח?
עידית עמיחי – לשעבר ראש תחום מוזיאונים ואמנות פלסטית במשרד התרבות, כיום עצמאית , יועצת ומרצה.
הקשר בין תרבות וממשל, הצורך והחובה בתמיכה ציבורית בתרבות הגבוהה והסכנות ההולכות ומתעצמות נוכח תלות זו.
יוזמות ומנחות: רינת אדלשטיין ויעל רוכמן – עורכות מגזין האמנות המקוון "הרמה"
הכניסה בהרשמה מראש במייל
