משכנות שאננים כואבת את לכתו של המשורר ישראל אלירז

"ספר נופל לידיך. אתה קורא בו ובוכה.

והספר אפל וגיהנומי, מתעטף בסמרטוטים

כדי לחמוק ממך. אתה מסמן, מאחורי

עיניך, את עונג המקומות השבורים בו

כדי לא לטעות, מחר, כשתחזור,

כשתיגש אליו, לדבוק בו

כמו בבית, מוכן באמת לקריאה.

אתה מניח לספר לעמוד מול עצמך,

תנועה ערמה שלא עשית חודשים רבים, פוגש

לידה אנשים אהובים, מוארים, כאילו מישהו

יפה ונדיב העביר על פניהם מבט מזהב.

אתה מניח אצבע על שפתי הספר, שעכשיו אינך יכול להרים עוד, ובשתיקה

הגמורה, הנמלית, שיכול לשמועה רק מי

שאוזניו נטויות אל חוט השערה של הסבל, אתה אומר

לו, בידידות, מה שזמן רב לא אמרת לאיש:

חכה לי כאן, בקצה, אני מיד חוזר"

(מתוך ספרו "קצה קשה", הקיבוץ המאוחד, 1989)

מתגעגעים,

צוות משכנות