תערוכתם של מירב הימן ושחר מרקוס משלבת עבודות וידיאו, תצלומי סטילס והדפסים. העבודות במדיומים השונים עוסקות כולן באוכל כאלמנט משפחתי, כאלמנט אישי (בעבודותיה של הימן) וכאלמנט חברתי-פוליטי (בעבודותיו של מרקוס).
העבודות משלבות הומור עם ביקורת חברתית על מוסכמות כמו משפחה, מנהיגות פוליטית, ספורט ומושג הפרדס בזהות הארצישראלית. הערבוב בין הביתי והאינטימי לבין הפוליטי והחברתי מאפשר לאמנים לבחון את המוסכמות הללו, לצור אותן מחדש ואף לקרוא עליהן תיגר.