ארקדי דוכין נולד ב1963 בעיר ברואיסק שברוסיה הלבנה. הוא החל להתעניין במוסיקה בגיל צעיר ובהיותו בן 12 כבר ניגן בלהקות מובילות. בגיל 15 עלה עם משפחתו לארץ, והחל לכתוב שירים ראשונים בעברית. ב 1980 פגש דוכין את מיכה שטרית, אמן יוצר מוכשר ומקורי בפני עצמו, יחד הם הקימו את ההרכב “החברים של נטשה”, שהפך במהלך השנים לאחד ההרכבים המוכרים והאהובים ביותר בישראל. שירים מתוך האלבומים: "החברים של נטשה" (1987), "שינויים בהרגלי הצריחה" (1991) ו"רדיו בלה בלה" (1994) מושמעים עד היום בתחנות ברדיו השונות. ב 1989 הוציא דוכין תקליט סולו ראשון “רוצה ויהיה” שכל כולו מוקדש ליצירתו של המשורר הרוסי, ולאדימיר ויסוצקי. קריירת הסולו שלו כוללת בין היתר את "ארקדי דוכין" (1995), "דומינו" (1999), "להרגיש" (2001). במהלך השנים כתב ארקדי שירים לאמנים רבים: אריק אינשטיין, נורית גלרון, שלומי שבת, לאה שבת, איל גולן ואחרים. כמו כן הפיק מוסיקלית אלבומים לאמנים: כרמלה גרוס וגנר ולאה שבת וכתב מוסיקה לתיאטרון ולקולנוע: “שמיכה חשמלית ושמה משה” עם אסי דיין, “סוחרי הגומי” של חנוך לוין ועוד.