שלושה ימים של אירועים, הרצאות ומחוות לגדולי המשוררים
פסטיבל שירה מטולה בירושלים חוגג השנה את השפה העברית כשפת השירה: יכולת השירה לפתוח לבבות, ברוח שירו האופטימי של אמיר גלבע: "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת".
בשלושה ימים מלאים בשירה, סיפורת ומה שביניהן, יתארחו משוררים/ות, סופרים/ות ואנשי רוח שיציגו את פירות יצירתם בליווי מוזיקלי, לצד מחוות ליוצרים שהטביעו חותם על התרבות העברית, ובהם אלכסנדר פן ונסים אלוני. האירועים יתקיימו במשכנות שאננים ובבית הקונפדרציה בירושלים.
✱ הכניסה לכל אירועי הפסטיבל ללא תשלום ועל בסיס מקום פנוי, למעט אירועי הפתיחה והנעילה.
✱ לתוכנייה המלאה ולרכישת כרטיסים באתר בית הקונפדרציה לחצו כאן
פירוט האירועים שיתקיימו במשכנות שאננים ◂
שלישי 25.8 | 15:30-14:30 | שירת ערי הפרזות: מחווה לארז ביטון
זכייתו של ארז ביטון בפרס ישראל לשירה בשנת 2015 האירה פתאום באור עז את עולמו של היוצר שגדל בעיר הפרזות המוזנחת לוד, שעליה לא חדל לכתוב ולשורר. בספרו האחרון חזר ביטון והקים לתחייה את דמויות האלמונים הקבורים בבתי העלמין של לוד. ביטון יקרא משיריו וישוחח עם ציפי שחרור, משוררת ותיקה ילידת רמלה, שמאחוריה 40 ספרים, מתוכם ספרי שירה, ספרי פרוזה וספרים לילדים ונוער, שכתבה את הרומן "קליפסו רמלה" - שיר אהבה למועדוני המוזיקה של רמלה בשנות ה-60. השניים ישוחחו על תבנית נוף מולדתם, על מרכז ושוליים ועל השירה כאלומת אור אל תוך החשיכה. אליהם יצטרף המשורר שלומי חתוכה, ממשיך דרכו של ביטון, שבספרו האחרון, "נקודת זכות לרווקים", כתב פואטיקה של מקומות והפך את הפריפריה למרכז.
מוזיקה: ישראל ברייט, YABA
מנחה: עמוס נוי
שלישי 25.8 | 17:00-16:00 | טיפות אושר בעולם מתפורר: רוני סומק וחברים
לפני שנים אחדות נבחר רוני סומק על ידי קהל הפסטיבל כמשורר הלאומי של ימינו. סומק סירב לכתר הכבוד וביכר להיקרא "המשורר האהוב". עם השנים מתברר שהוא יצר מעין אסכולה פואטית של משוררים המסרבים להיכנע למרה השחורה ותחת זאת תרים אחר רגעי אושר נדירים בחיים, מתפעמים מן המשפחתיות ומן הדברים הפשוטים שבחיים. אחד הצאצאים הרוחניים של סומק הוא המשורר יקיר בן משה, שהוא במקרה גם אחיינו, שפיתח קול משלו שהלך והשתבח מספרו הראשון "בכל בוקר מקריח לפחות אדם בלונדיני אחד" ועד לספרו האחרון עד כה, "למתוח את עורקי הבוקר". צאצא נוסף הוא המשורר ואיש הרדיו אלפרד כהן, שמאחוריו שלושה ספרי שירה של התפייסות עם העולם. רוני סומק יקרא שירים מספרו האחרון "חותמת בדרכון הגוף", יקיר בן משה יקרא שירים מספרו האחרון "למתוח את עורקי הבוקר", ואלפרד כהן יקרא מספרו האחרון "אינדיפופו נוסטופ". השלושה ישוחחו על המשותף והשונה ביניהם ועל קרקע גידולם כמשוררים.
מוזיקה: ויקטוריה חנה, עדי פורטי
מנחה: אלפרד כהן
שלישי 25.8 | 18:30-17:30 | יש נביא בעירו: פגישה עם ישי שריד
הסופר ישי שריד הלך ותפס בשנים האחרונות את מקומו בלב הקאנון של עולם הספרות הישראלית העכשווית. ספריו עוסקים רובם ככולם בבעיות הבוערות ובמאבקים הפנימיים המשסעים את החברה הישראלית. ספרו החדש, "חנוך הרופא מכורזים", מספר על דמות מתקופת בית שני, רופא היישוב כורזים, אדם מתון ורציונלי, שמתמודד עם כוחות דתיים ומשיחיים הפועלים סביבו. שריד יספר על משיכתו לתקופת בית שני, על הדחף לספר סיפורים שמשקפים את מציאות חיינו ועל הגעגוע לאביו, מנהיג השמאל יוסי שריד. אדיבה גפן, מנהלת ארכיון גנזים, תשוחח עם שריד ואף תספר על אביו, שהשאיר אחריו יצירה עשירה בפרוזה ובשירה, ותציג מן האוצרות הספונים בעזבונו הספרותי. אליהם תצטרף אלמנתו דורית שריד, שתספר על מפעלו החברתי ועל יצירתו.
מוזיקה: ישראל ברייט
מנחה: שירי לב-ארי
שלישי 25.8 | 20:00-19:00 | אם אשכחך מטולה: מטולה כצומת של שירה
בשנה ה-29 לקיומו של פסטיבל שירה מטולה, נמשיך לארח את הפסטיבל בירושלים בשל המצב הבטחוני בצפון, אך נמהל את הצער בשמחה על כך שאנו ממשיכים לקיים את הפסטיבל ויהי מה. כמחוות געגועים למושבה הצפונית נשמיע קטעי קול של דליה רביקוביץ, אהרן אמיר ואורי ברנשטיין מימי הרדיו של מטולה, שהתקיימו בשנת 1996 בעריכתה של אילנה צוקרמן ז"ל. המשורר אלעד זרט יקרא מחזור שירים שכתב במיוחד על מטולה וישוחח עליו עם המשוררים אגי משעול, סבינה מסג, רוני סומק ומירון ח. איזקסון, מוותיקי המשתתפים בפסטיבל. המשורר ואיש מערכת הביטחון לשעבר אליעזר (גזר) הלל, שקשר את חייו עם הגליל העליון בין בית הלל, מטולה ויסוד המעלה, יקרא משיריו האחרונים על המלחמה בצפון. כולם, יחד עם אורי הולנדר, ממנהליו האמנותיים של הפסטיבל בעבר, יעלו זיכרונות ויקראו שירים שנולדו במושבה הצפונית ובעקבותיה. דוד אזולאי, ראש המועצה של מטולה, יישא דברים.
מוזיקה: הדרה לוין ארדי, יאיר דלאל
מנחה: מירון ח. איזקסון
אירוע הפתיחה
שלישי 25.8 | 22:00-20:30 | "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת": מחוות זיכרון למשורר אמיר גלבע
בעולם המוזיקה קיים המושג "זמר של להיט אחד", קטגוריה שאם היו מעבירים אותה לעולם השירה, היה המשורר אמיר גלבע זוכה בה בלי כל ספק. גלבע (1984-1917) היה בן דורו של יהודה עמיחי, אך נחבא אל הכלים הרבה יותר ממנו. הוא כתב עשרות שירים שכונסו בקבצים שונים החל משנות הארבעים, אך מכולם זוהר היהלום שבכתר: "שיר בבוקר בבוקר" שהלחין גידי קורן וביצע שלמה ארצי, שהפך ללהיט שקסמו לא פג עד ימינו. מי היה אמיר גלבע? מהי חשיבותו כמשורר? על אילו אדנים מיוסדת שירתו? סופרים, משוררים וחוקרי שירה שנגעו בליבת עולמו של אמיר גלבע ישוחחו עליו ועל יצירתו: פרופ' אריאל הירשפלד, כלת פרס ישראל למשפט פרופ' נילי כהן, המשורר חתן פרס ישראל ארז ביטון, חוקרת הספרות בלהה בן-אליהו והמשוררים אגי משעול, רוני סומק, סבינה מסג, לי ממן והרב והמשורר אלחנן ניר.
מוזיקה: ישראל ברייט, ויקטוריה חנה, עדי פורטי, יוסי פיין, הדרה לוין ארדי
מנחים: שירי לב-ארי, בני ציפר
רביעי 26.8 | 15:30-14:30 | כנראה הייתי איש חשוב! הו-הו!": זוכרים את ע. הלל
בימים אלה מלאו מאה שנה להולדתו של המשורר ע. הלל, ששירת הילדים שלו היתה חלק מהפסקול של ילדי ישראל לדורותיהם, עם "למה לובשת הזברה פיג'מה" ו"מה עושים העצים" ועוד ועוד שירים אהובים ומוכרים. אך ע. הלל היה גם משורר חדשני למבוגרים, שכתב את פואמות הטבע הארץ ישראליות עוצרות הנשימה המכונסות בספרו המרכזי "ארץ הצהריים", כגון "בסיבוב כפר סבא" ו"שיר אדמה", המזכירות בסגנונן את שירת הרחבות האמריקאית של וולט ויטמן. חוקרת הספרות פרופ' חגית הלפרין כתבה על יחסיו של ע. הלל עם משוררי תקופתו, מאברהם שלונסקי ועד חיים גורי, והיא תשוחח על כך עם אדיבה גפן, מנהלת ארכיון גנזים, ועם המשוררים צור ארליך ורבקה איילון.
מוזיקה: ויקטוריה חנה, עדי פורטי
מנחה: סבינה מסג
רביעי 26.8 | 17:00-16:00 | שעה במחיצת חיים באר
ספרו החדש של הסופר האהוב חיים באר יצא לאור לאחרונה ושמו "לווייתן ברוח". זהו סיפור מסע מרתק בעקבות ספרים ישנים בעיר הגרמנית העתיקה רגנסבורג, שמאות שנים התקיימה בה קהילה יהודית מפוארת. בספר משולב גם סיפור חייו ויצירתו של סופר היידיש יוסף אופטושו. בחיר חוקרי הספרות העברית והיידיש, דן מירון, שכתב את אחרית הדבר לספר, ישוחח עם באר על ספרו החדש ועל יצירתו בכלל. אליהם יצטרפו פרופ' נילי כהן, כלת פרס ישראל לחקר המשפט והמשוררים יאיר אסולין, נדב הלפרין ומירון ח. איזקסון, שיצירתו של באר היתה ועודנה מקור השראה ליצירתם.
מוזיקה: ישראל ברייט
מנחה: מירון ח. איזקסון
רביעי 26.8 | 18:30-17:30 | רוויזיוניסטים אנונימיים: מדוע נמחקה מורשת שירת הימין?
ידוע שצמיחתה של השירה העברית בישראל התחוללה בשורות תנועת העבודה, ומי שלא נמנה עמה נידון לשוליות. בחיר חוקרי הספרות בישראל פרופ' דן מירון, יחד עם דרור בר-יוסף, החליטו להקים לתחייה את חיילי השירה הנשכחים של הימין הארץ ישראלי בפרויקט ענק המתחולל בימים אלה. דרור בר-יוסף יקרא מיצירותיהם של משה גיורא אלימלך, זכריה מעייני ואברהם מלניקוב וישוחח עליהם עם דן מירון. המשוררת וחוקרת הספרות מרים נייגר פליישמן תדבר על המשורר אביגדור המאירי, מושא מחקריה זה שנים, האיש החתום על השיר הלא נשכח "מעל פסגת הר הצופים". מלכתא אלימלך, בתו של המשורר הנשכח שהתגלה מחדש משה גיורא אלימלך, תספר על אביה, שבין יתר תרומותיו תירגם את שירי הלדינו של המופע "בוסתן ספרדי". אל כל אלה יצטרפו בני הדור השני של משוררי הימין: השר צחי הנגבי יקרא טקסט שכתבה אמו גאולה כהן, מנהיגת מפלגת "התחייה", איש הטלויזיה יאיר שטרן יקרא שיר של אביו אברהם שטרן, דוד גרינברג, בנם של אורי צבי גרינברג ועליזה טור מלכא, יקרא שיר של אמו, וצור שלו, בנו של יצחק שלו, יקרא שיר של אביו. אליהם יצטרף המשורר צור ארליך, דור ההמשך של משוררי הימין.
מוזיקה: איתי בן-נון, ג'ו טיילור
מנחה: בני ציפר
רביעי 26.8 | 20:00-19:00 | אֲנִי כּוֹתֵב / שִׁירָה / נְטוּלַת / דּוּ מַשְׁמָעוּת: מחווה לאהרן שבתאי
חמישה עשורים חלפו מאז הופיעה לראשונה "הפואמה הביתית" – יצירת המופת של אהרן שבתאי, שסימנה רגע מכונן ביצירתו בפרט ובשירה הישראלית בכלל. שבתאי, מבכירי משוררינו, עיצב מחדש את נוסח כתיבת השירה העברית והביא אליה את הלהט, העליזות, המוסריות והקונקרטיות של שירת יוון העתיקה. על שירתו ישוחח עמו חוקר השירה פרופ׳ אריאל הירשפלד, ואליהם יצטרפו המשורר והעורך אלעד זרט, ההיסטוריון ומבקר התרבות ד"ר עפרי אילני, והמשורר וחוקר הספרות ד"ר גלעד מאירי.
מוזיקה: הדרה לוין ארדי
מנחה: אלעד זרט
רביעי 26.8 | 22:00-20:30 | "סע לשלום חביבי, המפתחות בפנים!": העברית של נסים אלוני
נסים אלוני, שהשנה נציין מאה להולדתו, זכור בתודעה כמחזאי אוונגרדי, במאי וסופר, אבל לא פחות מכך - ואולי יותר מכל - הוא היה המרענן הגדול של השפה העברית. באמצעות הטקסטים שכתב וערך ל"גשש החיוור" ולמופעי סאטירה, הוא הפך את העברית לשפת במה חיה, ולא עוד חגיגית ומלאת פאתוס כפי שהיתה עד אז. פרופ' אברהם עוז, שהתמחה ביצירת תיאטרון האוונגרד של אלוני, ישוחח עליו לצד ד"ר אורי הולנדר, המשוררים גלעד מאירי ורועי חסן והסטיריקן נדב פרישמן, יוצר "קופה ראשית", הממשיך את השליחות של אלוני להקליל ולרענן את העברית. אליהם יצטרפו שני יוצרים איקוניים שעבדו במחיצתו של אלוני והושפעו מאורו - רבקה מיכאלי וירון לונדון.
מוזיקה: ישראל ברייט
מנחים: שירי לב-ארי, בני ציפר
חמישי 27.8 | 15:30-14:30 | "משימה קשה, לכתוב שירים שמחים": מחווה לרפי וייכרט
איך להגדיר את האישיות הרב תחומית של רפי וייכרט? משורר, מתרגם, עורך, מו"ל - כל ההגדרות נכונות, ועליהן יש להוסיף את התכונה החשובה ביותר שלו: אופטימיסט המאמין באיזון הקלאסי, ביופי ובחשיבותה של האמנות לשפר את האדם. הוצאת "קשב" לשירה היא אולי תרומתו החשובה ביותר לספרות, ולצדה תרומתו כמתרגם מהשירה הפולנית, של שירת ויסלבה שימבורסקה ועוד רבים אחרים. פסטיבל השירה מטולה מסיר בפניו את הכובע במחווה מיוחדת, שבה יקראו ויבוצעו שיריו ותרגומיו וחברים לדרך יספרו עליו, ובהם חוקר הספרות אריאל הירשפלד והמשוררים רוני סומק, ליאור שטרנברג וקרן אלקלעי-גוט.
מוזיקה: יאיר דלאל
מנחה: גלעד מאירי
חמישי 27.8 | 17:00-16:00 | "הזמן עשה את שלו, מבחינתי הוא יכול ללכת": עולמותיו של גלעד מאירי
רבים מכירים את גלעד מאירי כרוח החיה של "מקום לשירה" בירושלים וכאחד מעורכי השירה הפוריים ביותר. עולמותיו משתרעים עמוק ורחוק הרבה יותר, והדרך להגיע אליהם היא שירתו, המהלכת תמיד על הגבול הדק שבין רצינות וכאב לבין קלילות ומשחקיות. גלעד מאירי יספר על עצמו וישוחח עם כמה מאלה שליוו אותו בדרכו השירית עוד בראשית צעדיו, רוני סומק, אגי משעול וליאור שטרנברג.
מוזיקה: הדרה לוין ארדי
מנחה: קציעה עלון
חמישי 27.8 | 18:30-17:30 | אותו מקרר בגישה כל כך שונה: שיחה אישית עם גלעד כהנא
מפגש עם גלעד כהנא הוא תמיד חוויה חשופה ופרועה. הזמר וסולן להקת "הג'ירפות" הוא גם משורר, סופר ואמן של אלתור אינסופי. במפגש איתו הוא ידבר על הפיכת זרם תודעה לשורות בלתי נשכחותועל המנוע שמאחורי יצירתו, מהשנינויות של ה"ג'ירפות" ועד לעולמות האפלים בספריו. מפגש על כתיבה כמעשה של התפרקות והרכבה מחדש.
מוזיקה: יוסי פיין
מנחה: שירי לב-ארי
חמישי 27.8 | 20:00-19:00 | זאת שעפה אחורה: חוגגים יום הולדת 80 לאגי משעול
דרך ארוכה עשתה המשוררת אגי משעול אל ההכרה והתהילה שזכתה בהן, גם אם ברור היה עוד מספרי השירה הראשונים שלה שיש בה את אותו ניצוץ שמביא אותה לכשף במלים בקלילות ולהפוך אותיות לזהב. האם זה ההומור הדק? או היכולת לא לקחת את עצמה ברצינות רבה מדי? כמה משוחרי שירתה ינסו לפצח את הסוד, ובהם חוקר הספרות אריאל הירשפלד, המשורר והעורך אלעד זרט ומשוררת הדור הבא ילי שנר - וכדי שלא נשכח את הפפריקה, תצטרף לשיחה המשוררת מרים נייגר-פליישמן, החולקת עם אגי את השורשים ההונגריים.
מוזיקה: ויקטוריה חנה, עדי פורטי
מנחה: בני ציפר
אירוע נעילה
חמישי 27.8 | 22:00-20:30 | בכל פגישה מקרית פורחת איזו תכלת: 120 שנה להולדתו של אלכסנדר פן
מה הולם יותר מלחתום את הפסטיבל במחווה לאלכסנדר פן? משורר שהיה כל כולו מלא בתשוקות, יצרים, רגשות,חולשות וסתירות פנימיות? קומוניסט בדם, שכתב את השיר הנודע "אדמה אדמתי", משורר שאין תל אביבי ממנו, ושדיירי ביתו התנגדו לקביעת שלט זיכרון בשל אורח חייו הפרוע. על כל אלה ועוד תספר חוקרת הספרות חגית הלפרין, שהקדישה את הדוקטורט שלה ליצירתו, ועמה המשוררים אגי משעול, ריטה קוגן וצור ארליך. לקינוח הערב והפסטיבל כולו ברוח עליצות החרוז של אלכסנדר פן, ירון לונדון יבצע את היצירה בחרוזים ״קרנבל החיות״, שכתב לפי יצירתו של קאמי סן-סאנס. ילוו אותו בפסנתר בארבע ידיים הפסנתרנים ערן סולקין ועמית גגה.
מוזיקה: ישראל ברייט, יאיר דלאל, ערן סולקין, עמית גגה
מנחים: שירי לב-ארי, בני ציפר
.jpg)